השפעת הפעילות הגופנית על דיכאון
השפעת הפעילות הגופנית על דיכאון
לפעילות גופנית השפעה אנטי דיכאונית מוכחת ומחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית קבועה מהווה גורם יעיל המוביל להפחתה במצבי דיכאון והיא יכולה להוות כלי יעיל ביותר לטיפול בדיכאון בדומה לתרופות נוגדות דיכאון.
ממחקרים שנעשו נמצא קשר הפוך בין מידת הפעילות הגופנית שהמשתתפים עשו בזמנם הפנוי לבין חומרת הסימפטומים של דיכאון – ככל שהתמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו.
בכדי להשיג תוצאות טובות יש להקפיד על ביצוע של פעילות אירובית סדירה ושנתמיד בה .גם במידה ונוטלים תרופות שונות לטיפול בדיכאון, חשוב שלא להפסיק ולבצע פעילות גופנית מכיוון שהוכח באופן חד משמעי שהיא תורמת רבות לשיפור המצב.
כאשר מתחילים בפעילות גופנית ההמלצה היא להתחיל בפעילות בעצימות קלה ולקבוע יעדים שקל יהיה להשיג שכן אחת הבעיות בדיכאון היא חוסר הרצון והמוטיבציה לבצע פעילויות כלשהן.
פעילות גופנית אירובית כמו: ריצה, הליכה ,שחייה היא המומלצת ביותר בזכות העלאת רמת האנדורפינים הגורמת לתחושת האופוריה הידועה בשמה ה “Runner’s Hig”. הפעילות הגופנית משפיעה ישירות על חלק מההרכב הכימי של מערכת העצבים, בעיקר על מינון הסרוטונין והנוראפינפרין. אלו הכימיקלים שעליהם משפיעות גם תרופות נגד דיכאון.
תנועות החוזרות על עצמן, כמו אלו הנהוגות בפעילות אירובית כמו: הליכה, ריצה, שיעורי אירובי , מגבירות את ייצורו של הסרטונין, שהינו מסר עצבי (נוירוטרנסמיטור) חשוב במוח.
נמצא גם במחקרים שפעילות גופנית משפרת את הדימוי העצמי ובכך תורמת לבריאות הנפשית. היא שוברת את שגרת היום, מוציאה את האדם ממצב של חוסר פעילות ומעוררת בו תחושה של עשייה חיובית. כל אלה משפיעים כמובן על מצב הרוח הכללי ומסייעים להפיג תחושות של דיכאון קל וחרדה. השליטה בגוף, שהיא תוצאה של פעילות גופנית, משפרת תהליכים של קבלת החלטות ותורמת ליכולת חשיבה בהירה וצלולה.
אנשים רבים שסובלים מדיכאון לא מוצאים את הכוח והרצון להתחיל להתאמן לבד ולכן מומלץ להשתתף במסגרות מקצועיות תומכות .
תפקיד המאמן כמי שמעודד, מניע לפעולה ושותף להצלחות ולהתקדמות נותן את הכוח והמוטיבציה להמשיך ולהתמיד.
זה עוזר רבות בשבירת ’מעגל הקסמים’ של הדיכאון, שבו הדיכאון מוביל לחוסר פעילות שמעמיקה אותו עוד יותר.
לסיכום,
לפעילות גופנית קבועה יש אם כן אפקט פסיכולוגי ופיזיולוגי על דיכאון.
ההשפעה הפסיכולוגית נגרמת משיפור הכושר הגופני, הדימוי העצמי,
ההערכה והביטחון העצמי שהינם חלק מהרגשת הסיפוק המתלווה להשגת מטרות האימון.
לפעילות הגופנית ישנן גם השפעות פיזיולוגיות ברורות על הדיכאון: היא גורמת לעלייה בהפרשת סרוטונין, אשר אחראי לשיפור במצב הרוח וכן משפיעה באופן חיובי על מערכת העצבים המרכזית באופן המסייע לגוף להיות במצב של רגיעה ולהימנע
ממצבים של מתח ולחץ.
נכתב ע”י: גלית פרי-סמנכ”לית הדרכה רשת סטודיו C.
