מה משפיע יותר על חיידקי המעי: סביבה או גנטיקה?

מה משפיע יותר: סביבה או גנטיקה?

חיידקי המעי משפיעים על בריאותינו, אבל מה משפיע עליהם? * מחקר ישראלי חדש טוען: לאורח החיים ולסביבה יש חלק גדול יותר בקביעת הרכב החיידקים במעי מאשר לגנטיקה * שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, עושה סדר בממצאים 

חיידקים הנמצאים במעי שלנו ממלאים תפקיד חשוב ומכריע בפיזיולוגיה ובבריאות שלנו, אבל בעוד אנו יודעים לרוב כיצד הם משפיעים עלינו, המחקרים הקיימים טרם הצליחו להכריע בשאלה אם חיידקים אלו מושפעים יותר מהגנטיקה או מהסביבה.
שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, מסבירה: “מיקרוביום המעי – מושבת החיידקים המצויה במעי שלנו – עשוי להעיד על סיכון לחלות בסוכרת, על פרופיל שומנים לא תקין וכן על מחלות כרוניות אחרות. עובדה זו הפכה אותו למושא נחשק במחקרים רבים, שמטרתם לבחון עד כמה משפיעים עלינו החיידקים במעי ומה מקורם. שאלה נוספת היא האם החיידקים המצויים במעי עמידים והרכבם כמעט ולא משתנה, כלומר הם תואמים לגנטיקה שלנו; ואם הרכבם כן משתנה – מה גורם לכך.
“בשנים האחרונות דובר רבות על מיקרוביום בהקשר של גנטיקה. זאת אומרת, שהחיידקים של ההורים הם אותם חיידקים שיהיו אצל צאצאיהם. העובדה שהחיידקים שלנו דומים לאלו של הורינו עשויה לנבוע משתי סיבות: גנטית או סביבתית. מצד אחד, הורינו מורישים לנו את החיידקים. מצד שני, אנו חיים בסביבה דומה לזו שבה הם חיים, אוכלים אוכל דומה ואורח החיים שלנו כנראה יהיה דומה לזה של הורינו. עם זאת, המחקרים בנושא עסקו בעיקר בהיבט הגנטי וטענו שלגנטיקה החלק המשמעותי יותר ובעל השפעה רבה על המיקרוביום”.
מחקר ישראלי טוען: ההפך הוא הנכון
במחקר ישראלי שנערך לאחרונה נטען כי הסביבה היא זו שמשפיעה על החיידקים שלנו, בעוד הגנטיקה משפיעה באופן מינורי. במחקר השתתפו 1,046 אנשים בריאים שנבדקו במספר רב של פרמטרים. בין השאר, הנחקרים נשאלו לגבי אורח החיים שלהם וכן בעניין התרופות שהם נוטלים. בנוסף, נלקחו מדדים אנתרופומטריים כמו משקל וגובה ובדיקות דם וצואה. מניתוח בדיקות הדם יכלו החוקרים להבדיל בין הגנוטיפ, שהם הגנים שהועברו לצאצא על ידי הוריו, לבין הפנוטיפ – השינוי הגנטי הנוצר בגנים בעקבות אורחות החיים והסביבה. תוצאות בדיקות הצואה סיפקו מידע על מיקרוביום המעי.
כדי להוכיח שהקשר הסביבתי חזק יותר מזה הגנטי, הושוו נבדקים בעלי קרבה גנטית שאינם חיים בסביבה דומה, לנבדקים שאינם קשורים גנטית  אך חולקים משק בית. כאשר בדקו החוקרים קבוצה של אנשים ללא קשר גנטי החולקים יחד מגורים, הם מצאו כי קיימות התאמות במיקרוביום שלהם ובגנים של החיידקים עצמם באופן מובהק. בנוסף, בחנו החוקרים את ההתאמה בין מושבות חיידקים לאנשים הקשורים גנטית שסביבתם הייתה שונה, ומצאו כי רק 8-2 אחוזים מהמיקרוביום של אלו החולקים גנטיקה משותפת חופפים. לעומת זאת, כאשר בדקו החוקרים את הקשר בין סביבה למיקרוביום, הם מצאו כי 20 אחוזים מהמיקרוביום של הנבדקים שחלקו סביבה משותפת (למשל, אכלו מזונות דומים או נטלו את אותן התרופות) – חפפו זה לזה.
מחקר זה מעלה השערות שונות מהמחקרים שנעשו עד היום, ועשוי לעורר שאלות וחילוקי דעות בנושא. אף על פי כן, תוצאות מחקר זה עולות בקנה אחד עם מחקר אחר שבחן האם תאומים זהים שחיים בנפרד יחלקו מיקרוביום דומה. המחקר מצא כי ריחוק פיזי וסביבה שונה יצר אצל התאומים מושבת חיידקים אחרת, למרות הקרבה הגנטית הברורה.
איך כל זה עשוי להשפיע עלינו?
שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי: “גנטיקה בשילוב הסביבה הם שני אלמנטים בעלי השפעה מכרעת על חיינו בכל תחום. לדוגמה, מחלות נפש הן תמיד תוצאה של שילוב בין גנטיקה לסביבה, ואינן יכולות להתפרץ כאשר רק אחד מהתנאים מתקיימים. בהקשר של מיקרוביום המעי, התשובות אינן חד משמעיות. עם זאת, המחקר החדש מראה כי אל לנו להטיל אחריות על הגנטיקה בלבד, מכיוון שלנו יש את ההשפעה על הרכב החיידקים שיבחרו להשתכן במעי. זאת, בהתאם לאורח החיים שנאמץ”.

מקורות:

Daphna Rothschild1,2*, Omer Weissbrod1,2*, Elad Barkan1,2*, Alexander Kurilshikov3, Tal Korem1,2, David Zeevi1,2,Paul I. Costea1,2, Anastasia Godneva1,2, Iris N. Kalka1,2, Noam Bar1,2; et al; Environment dominates over host genetics in shaping human gut microbiota; doi:10.1038/nature25973