מי הינדס את המזון שלי?

מי הינדס את המזון שלי

אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה בעוד תעשיית המזון מנסה להדביק את הקצב * מה מקומה של ההנדסה הגנטית בטיפול במזון שלנו ומהם ההשפעות הצפויות על בריאותנו? שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, בדקה וחזרה עם תשובות

אם נשווה את תקופתנו אנו לתקופות קדמוניות כמו תקופת הלקטים-ציידים, נוכל להבחין בהבדלים עצומים הנעוצים בעיקר בעובדה שהלקטים-ציידים העבירו את חייהם בניסיון לשרוד ובחיפוש אחר מזון.

אנחנו, לעומת זאת, חיים בעידן השפע ומזון הוא לא פקטור המייצג הישרדות, אלא מגיע אלינו מוכן לאכילה בשווקים ובסופרמרקטים או היישר לצלחת.

הלקטים-ציידים אכלו את מה שליקטו מהצומח ואת מה שצדו מהחי, המזון נאכל באופן מיידי ולא נטבע המושג “חיי מדף”, שאנו מכירים כיום.

בחלוף השנים, עם המהפכה החקלאית, כל חקלאי גידל יבול אחר והתבצע שכר החליפין. אבל גם אז, המזון לא שונע יותר מכמה ק”מ על פני היבשה.

בעולמנו אנו, אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה ותעשיית המזון מנסה לעמוד בקצב הגדילה. הטכנולוגיה מנסה לפצות על כך ולמצוא פתרונות יצירתיים שיגדילו את היבול, יאריכו את חיי המדף, ישמרו על המוצר בעת השינוע מיבשת ליבשת. בהתאם – החלו להיערך ניסויים במזון שלנו.

מאז ומתמיד ניסתה האנושות לשפר ולעשות מניפולציות ביבול על מנת להתאים אותו לצרכים שלנו ולגידול המתמיד באוכלוסייה.

במשך מאות שנים חל שימוש בהשבחה הגנטית הקלאסית, שבה נלקח זן אחד הדומה לזן אחר מבחינה גנטית, כאשר כל המטען הגנטי שלו שולב עם הזן השני. בצורה זו נוצרו, למשל, אבטיח ללא גרעינים או עגבניות שרי.

בשונה מההשבחה הגנטית, שהיא תהליך טבעי יותר ומאפשרת הכלאה של שני זנים דומים יחסית, נוצרה ההנדסה הגנטית.

מהי הנדסה גנטית?

בהנדסה הגנטית מבודדים גן אחד או כמה גנים ממין של צמח או אפילו בעל חיים. את הגן הזה מעבירים ליבול בתנאי מעבדה ולא בשדה ובכך נוצר זן-על. לדוגמה, מחדירים גן שקוטל מזיקים כדי לחסוך בריסוס ולאפשר לחקלאי לייצר יותר יבול במחיר נמוך יותר.

מדוע יש הנרתעים מהנדסה גנטית?

כמו כל דבר חדש, קיים חשש מהלא נודע, לא ברור באיזו צורה ישפיעו השינויים הגנטיים האלו על בריאותינו כשנצרוך מזון מהונדס גנטית ולא ברור איך ישפיעו אותם שינויים על מארג המזון הקיים בטבע, שבעקבותיו תינתן עדיפות לגדילת זן אחד על פני זן אחר.

החשש הבריאותי נובע מכמה גורמים עיקריים:

1. השינויים הגנטיים ביבול עשויים להביא עימם גם סוגי אלרגיות חדשות. כאשר חל שינוי גנטי, קשה לדעת ולהבחין בכל השינויים שנוצרו בצמח.  שינויים אלו עשויים לגרום לצמח לייצר סוגי חלבונים חדשים שלא היו קיימים בו לפני ובעקבות זאת לפתח אצל אנשים רגישויות ואלרגיות לחלבון החדש שנוצר.
2. חשש נוסף שעולה הוא העברת גנים מהצמח אלינו. לדוגמה, החדרת גן העמיד בפני אנטיביוטיקה לצמח, עשוי לעבור אלינו כאשר נאכל אותו, ובכך אנו עלולים לפתח בעצמנו עמידות לאנטיביוטיקה. בצורה זו אנו עשויים להפוך את השימוש בתרופה זו ללא יעיל.
3. שדה שהזרעים שבו עברו הנדסה גנטית לשם האכלת בקר למשל, יתאים למטרה זו בלבד. הבעיה תתחיל כאשר הגידול יזלוג לשדה שבו זרעים המיועדים למזון למאכל אדם, שבו לא נעשה שינוי גנטי, וכך עשויים שני הזנים להתרבות זה עם זה בלי שנהיה מודעים לכך.

יש גם יתרונות להנדסה הגנטית

• ההנדסה הגנטית מקנה ליבול עמידות מפני חומרי הדברה, עשויה לשפר את הנראות שלו ולהאריך את משך חיי המדף שלו – בכך למנוע בזבוז מזון.
• ההנדסה הגנטית עשויה לסייע לנו לשפר את ערכו התזונתי של המזון, החל משינוי כמות החלבונים, שומנים או פחמימות רצויות, וכלה בהוספת ויטמינים או מינרלים. לדוגמה, כדי לייצר בירה אנו זקוקים לשמרים שיבצעו תהליך של תסיסה. על ידי ההנדסה הגנטית אפשר לשנות את תכונות השמרים עצמם, ובכך לייצר בירה דלת קלוריות או עם כמות פחמימות נמוכה מזו המיוצרת עם שמרים שלא עברו הנדסה גנטית.
• ההנדסה הגנטית עשויה לזרז את גדילת הדגים שלנו, למנוע מחלות צמחים נרחבות ולשנות את הרכב הנוטריינטים (אבני הבניין של הגוף) שבהם לפי צורכי ורצון התעשייה.

מה המצב כיום?

על פי החוק בישראל, אין אישור לחקלאים להשתמש בזרעים שעברו הנדסה גנטית ולכן אין תוצרת מקומית שעברה שינויים גנטיים. אולם, קיים ייבוא של מוצרים שעברו הנדסה גנטית ממדינות אחרות כמו ארה”ב, ש-50% מייצור התירס והסויה שבה מהונדסים גנטית.

חשוב לציין כי המוצרים שעברו הנדסה גנטית עוברים מספר רחב של מבחנים אשר בודקים את כשירותם עבור האדם, האם הם מזיקים לסביבה והאם  כשסוחרים ביבול מהונדס, השפעתו שונה בקרב אוכלוסיות שונות.

כמו כן, קיימת חקיקה מאוד קפדנית בנושא על מנת למנוע כאוס, ובאירופה אף מחויבים היצרנים לסמן מוצרים אשר עברו הנדסה גנטית כדי ליידע את הצרכנים. לעומת זאת, בארה”ב ובישראל טרם קיים סימון כזה.

בשורה התחתונה: הנדסה גנטית, כמו כל דבר אחר בעולם, היא בעלת יתרונות וחסרונות גם יחד. אך דבר אחד בטוח – ההתרחקות מהמזון המקורי והגולמי בעידן שלנו היא כנראה בלתי נמנעת. כל עוד לא נגדל בעצמנו את המזון שאנו אוכלים, יהיה קשה מאוד לדעת מה בדיוק הנחנו בצלחת.