מליון קערות חסה לא יהפכו אותך לרזה!

*מאת: עוה”ד נילי טבצ’ניק, דוברת סטודיו C

המסקנה הברורה של יום העיון הייתה: מיליון קערות חסה לא יהפכו אותך לרזה! אם תהיי מודעת לאכילה הרגשית שלך, תיישמי את הפתרונות המוצעים במאמר, ותשלבי בהתמדה פעילות גופנית הולמת, אזי תוכלי להשיג את “המשקל האידאלי”, ולתחזק אותו באורח חיים בריא עם הנאה וסיפוק.

לדברי הפסיכולוגית הקלינית ד”ר ציפי העצני, הרבה אנשים חכמים ומוכשרים סובלים מקשיים בוויסות האכילה, כי יש אצלם פער בין ההבנה השכלית של מה, כמה ומתי כדאי לאכול לבין יכולתם לבטא זאת באכילה נכונה.

בהתפתחות תקינה, רק אם יש תחושת רעב, האדם אוכל מזון שמספק אותו, ואח”כ הוא שבע. מדובר בהתנהגות נלמדת מאז שהיינו תינוקות. לעומת זאת, אכילה רגשית או פסיכולוגית נעשית כתגובה לגירוי פנימי או חיצוני שלא קשור לתחושות פיזיולוגיות של רעב. יש כל כך הרבה ביטויים לאכילה רגשית, וחשוב להגדיר מהי אכילה רגשית בשבילי? כיצד היא מתבטאת ביום יום? ואיזה תפקיד היא משרתת אצלי? למשל, הסחת דעת, נחמה או הנאה חושית. דוגמאות לאכילה רגשית כוללות, בין השאר, את השימוש באוכל להרגעה עצמית או כשמרגישים רגשות לא נעימים כגון: חרדה או דכאון. זה כולל גם את השימוש באכילה כדי להעסיק את עצמנו או כדי לדחות משימה קשה ומעצבנת למרות שאנו לא כל כך רעבים. גם אכילה מול המקרר או תוך כדי צפייה בטלוויזיה או אכילה מתוך הרגל שהתקבע, למשל עם שובנו מהעבודה הביתה או אפילו צריכת כמויות גדולות מידי מהוות דוגמאות נוספות לאכילה רגשית.

לאור זאת, יש להבחין בין רעב פיזי לרעב פסיכולוגי. הרעב הפיזי מתפתח בהדרגה מספר שעות לאחר הארוחה, ונעלם לאחר ששבעת, כך שהאכילה מובילה לתחושת סיפוק. לעומת זאת, הרעב הרגשי-הפסיכולוגי מופיע בפתאומיות. הוא אינו קשור למימד הזמן כי הוא ממשיך להתקיים למרות השובע הפיזי. בתום האכילה הרגשית נחוש אשמה ובושה על כך שאכלנו.

באכילה רגשית יש עוררות רגשית מוחית, שבעקבותיה אנו פונות למאכלים “מנחמים”, שמספקים לנו הרגעה זמנית בלבד, וחוזר חלילה. אכילה רגשית היא התנהגות נלמדת, ומכאן התקווה לשינוי. ניתן לשנות את האכילה הרגשית באמצעות הצעדים הבאים:

1. אכלי לפי תוכנית ברורה ומוגדרת – תגדירי מראש מה? כמה? איך? ומתי את אוכלת?
2. תבחיני בין רעב פיזי לעוררות רגשית. תשאלי את עצמך למה את רוצה לאכול? האם בגלל שאת רעבה או בגלל שאת חווה רגש כלשהו?
3. תבחיני בין רמות שונות של רעב תוך כדי הארוחה ובסיומה.
4. זהי מצבי סיכון רגשיים, ותכיני תוכנית להתמודדות עם המשבר מראש.
5. תרגלי דרכים חלופיות להתמודדות עם רגשותייך.
6. דאגי לנתק את הקשר המלאכותי שיצרת בין האכילה לרגש המסוים שגורם לך לאכול, למצב רוח או לקריזה.
7. דאגי לרווחים סבירים בין הארוחות, לתזונה נגישה והגיינית, ולאכילה מודעת ומספקת.
8. תלמדי להכיל רגשות ולווסתם.

“שיטת העבודה של דיאטניות הרשת מושתתת על עקרונות אלה של זיהוי הטריגרים לאכילה, וויסות האכילה הרגשית, והקשבה למנגנוני הרעב והשובע הפיזיולוגיים שלנו. 60 הדיאטניות הקליניות של הרשת יעזרו לכן לעשות זאת טוב יותר, בין אם באמצעות ייעוץ אישי ופרטני, ובין אם באמצעות קבוצות הדיאטה שלנו”, אמרה הדיאטנית הקלינית נגה סנדלון, מנהלת דיאטה אזורית.

בהצלחה לכולכן (וגם לי)!