סלטים וירקות ומה שבינהם

קיימת כיום מודעות הולכת וגוברת לנושא ה”אכילה בחוץ”, יש תפריטי בריאות, תפריטים מופחתי שומן ודלי קלוריות, אך יחד עם זאת, לעושי הדיאטה, החיבור הטבעי יהיה להזמין לרוב סלט.

והשאלה היא האם הסלט היא האפשרות הנכונה והדיאטטית במצבים אלו? ובכן….. לא תמיד.

על פי ההגדרה במילון לסלט:

סלט הינו סוג של מזון המוגש בין כמנה ראשונה, בין כתוספת למנה עיקרית או כמנה עיקרית ובין כקינוח. הסלט הוא תערובת של מזונות קרים, ובעיקר ירקות או פירות עם רוטב (ויקיפדיה)

אך כיום הסלטים חצו את גבולות הירקות, ולעיתים רבות נמצא בתוך סלט מנות חלבון כגון: טונה , ביצה, עוף, גבינה- ולא תמיד רזה, וכן תוספות שומניות כגון אגוזים, שקדים, שבבי צ’יפס או בטטה מטוגנים, גבינה מטוגנת, כמעט כל מה שנכנס לדמיון.

אופנת הפירות לא פסחה גם על הסלטים. הם אכן מוסיפים טעם: החל מחמוציות, תפוחי עץ, ועד אגסים משומרים ואפרסקים במיץ.

כך יוצא שהסלט הישראלי\ הערבי הקצוץ דק כבר מזמן אינו אותו הסלט המוגש במסעדות בחוץ.

כל אלו גורמים לסלט להיות מנה עתירת קלוריות, וזה עומד בסתירה מוחלטת לחשיבתנו הבסיסית אודות הירקות המזינים, הבריאים ודלי הקלוריות.

כל זה עוד לפני הרוטב. הרטבים הנפוצים הם רוטב אלף האיים, רוטב ויניגרט ורטבים על בסיס שמן זית.

כמות הרטבים המוגשת הנה בכמות נדיבה ומכובדת, כי זה מה שתורם את הטעם לסלט, ורק במנת רוטב כזו יש לעיתים כ- 500 קלוריות. קלוריות אלו אמנם הן שומן בלתי רווי, ורוטב שמן זית אכן בריא, אך מאד מאד משמין.

כך הגענו לסלט+רוטב+לחם המוגש בצד כמנה הקרובה ל-800-1000 קלוריות..

אז האם נכון היה להזמין את הסלט, או שבמחיר ערך קלורי זה יכולנו להזמין כריך, פסטה, פשטידה?!?

אך ניתן בהחלט עם קצת מודעות להחזיר עטרה ליושנה, ולקרוא לסלט לשוב למקורותיו, ואז הרצון שבנו להזמין סלט מופחת קלוריות אכן יתחבר למציאת.

להלן ההנחיות:

1. עיקר הסלט צריך להיות הירקות. לא בושה לבקש ללא השקדים\ פקאנים מסוכרים ועוד
2. העדיפו גבינות רזות
3. בקשו טונה טבעית ולא את סלט הטונה העמוס מיונז
4. תמיד בקשו את הרוטב בצד ותהיו אתם האחראיים לכמותו. מומלץ 2-1 כפות לכל הסלט.

אם מוגש לחם בצד, הסתפקו בפרוסה אחת, מקמח מלא או לחם קל.

כך יצאתם נשכרים. במקרה זה הסלט הוא כן סלט, ואף יכול להיות כמנה ראשונה או כתוספת למנה עיקרית על בסיס חלבון כגון דג או בשר.

ב-ת-א-ב-ו-ן